- מצוי
- מָצוּי, מְצוּיִּין,v. מָצָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
מצוי — 1 adj. נפוץ, שכיח, רגיל, רווח, מקובל, המוני, תכוף, תדיר; קיים, יש, נוכח, נמצא, ישנו, אמיתי, מציאות 2 סחיטה, סינון, זיקוק, זיכוך, הוצאת התמצית; ירידה לעומק, מציאת העיקר, הגעה לשורש, דישה בעניין; שחיקה, התשה; ניקוז, תיעול, ייבו … אוצר עברית
מצוי בסכנה — נמצא במצב סכנה {{}} … אוצר עברית
מצוי בצמצום — מועט, נדיר, מצומצם … אוצר עברית
מצוי בשפע — שכיח, תדיר, נפוץ {{}} … אוצר עברית
מצוי בתא — s{{}} … אוצר עברית
מצוי ראשון — כינוי לאלוהים {{}} … אוצר עברית
אלון מצוי — עץ חורש ירוק עד, עץ מצוי בחורש הארצישראלי {{}} … אוצר עברית
אירוס מצוי — הזן הנפוץ ביותר של אירוס הגדל בארץ {{}} … אוצר עברית
דין מצוי — משפט נוהג, מערכת חוקים קיימת {{}} … אוצר עברית
חרדון מצוי — שם רמש, לטאה {{}} … אוצר עברית
שעיר מצוי — ינשוף קטן מסדרת דורסי הלילה {{}} … אוצר עברית